|
הכרות:
במהלך השנים
של ריבוי כנריות מספר גדול של ספרים נכתבו. ספרים אלה
מכילים
שפע של ידיעות שהצטברו במשך של מעל למאה שנים, שאני מצאתי שחשובות עבור המסגרת
של
מדריך זה.
להרבה אנשים
הכנריות רק ציפורים
צהובות וקצת חמודות עם ניגון ערב, התחום שלה
מדריך
זה להכיר לאנשים את העולם של ריבוי הכנריות ובנוסף ללמד את ההיבטים
הבסיסיים של
טיפול והשגחה על הכנריות.
אני מקווה
שמדריך זה יספק את הכלים שייגרמו להנאה מהכנריות ולהתחיל בקטע לחבב את
התחביב של גידול כנריות על ציבור רחב יותר ממה שיש היום.
ההיסטוריה של הכנר:
האבות
הקדמונים של כל הכנריות שקיימות כעת
(serinus canaria)
קיבלו את
הצמיחה מכנרית הפרא
(serinus- serinus)
שיכול
להיות שהתרבו
באופן
חופשי באיים הכנרים ובחלקים הצפון-מזרחים של אפריקה. כנריות לא מקומיות
באיים הכנרים, אבל קרתה תאונה. מפרשית
עם מטען של מספר כלובים עם כנריות קרוב לאיים הוטבעה
וימאי
שיחרר קבוצה מהציפורים (לא רצה לראות את הציפורים תובעים). הרבה
הצליחו
באי ושם
הם
מצאו המון מזון ואקלים טוב והתמסדו שם במהירות. כאשר
לספרדים נודע על הכנריות הם התחילו ללכוד אותם ולהרבות אותם. הכנריות
הפכו להיות לציפורי כלוב יקרות
ונהיו
פופולאריות במהירות, במיוחד כאשר הצהוב החדש, החום
ומגוון
האדומות נוצרו.
דיור:
ראשית לכל אף
פעם לא להחזיק כנר בכלוב עגול (זה יגרום לו בעיות
פיסיולוגיות). הכלוב המושלם עבור כנרית צריך להיות לפחות 80 ס"מ אורך
ובין 35 ס"מ ל-50 ס"מ גובה, מרחק של ארבעים
ס"מ
הכרחי
בין המקלות עמידה לצורכי המעוף של הכנרית
מסביב. כלוב מתכת מומלץ כי זה
קל
לניקוי
ולחיטוי והוא פחות
פגיע
להתפשטות של כינים.
תזונה ומים:
זירעון צריך
להיות טרי ככל האפשר. תערובת כנרית טובה צרכה להכיל בעיקר
זירעון
של כנרית (skalora)
הבורייע, שאר
התערובת צריך להכיל זירעון של
לפתית,
קנבוס,
זרעי
ניגר,
דוחן
וכמה
זירעונים של כמנון האניס (סוג צמח). (בדרך כלל התערובת מכילה חתיכות
צבועות קטנות,
אלה
טובות עבור הכנריות כי הם מכילים ויטמינים וגורמי צבע.)
מים
טרי מוכרח להיות זמין כל
הזמן,
אם כנרית תישאר בלי מים ליותר משש עשרה שעות הוא לא יישאר
בחיים.
וחשוב שהכלים של המזון והמים
של הציפור ינוקו כל
הזמן.
בריאות והיגיינה:
מוכרחים לשמור
כלובים נקיים ככל האפשר. כלוב מלוכלך ועלוב יכול למשוך קרדית ותעשינה
את הציפורים חולות. ניקוי הכלוב יצטרך להיות פעם בשבוע
בחורף ופעמיים בשבוע
בקיץ, הצואה יכול לגרום לריח. המקלות עמידה יצטרכו באופן קבוע להיות
מחוטאים וחשוב מאוד לעיתים קרובות לנקות את
הקנים
ואחרי מספר שימושים זורקים את הקנים זה נפוץ אצל המגדלים כדי להימנע
מכינים. חשוב מאוד לשמור על הכנרית מרוח פרצים שיכול לגרום להם מחלה
רצינית. זה רגיל שבחודשי הקיץ
הציפור
בנשירה, בנשירה הציפור משירה את הנוצות הישנות וצומחים אחרים חדשים.
במהלך
תקופה
זאת הכנרית תפסיק לזמר, זה הזמן למזון-צבע לכנריות אדומות. חשוב לאפשר
לציפור הגדל בכלוב להתרחץ ולתחזק את הנוצות שלו.
התרבות:
עונת הגידול
של הכנרית מתחילה בינואר. במהלך עונת הגידול צריכים להוסיף
מזונות
שונים
לתזונת
הציפור, לדוגמה, אתה צריך להוסיף חצץ (חול) לתזונה הרגילה של הנקבה בגלל
שזה מכיל סידן שמסייע לקליפת ביצה חזקה. ההוספה
של
מזון ביצים לתזונה זה חשוב בגלל שעם זה ההורים יזינו את הגוזלים.
אתה
יכול להבחין בזכר כנרית מנקבה בגלל שהזכר מוכשר לזמר
ניגון
ארוך בסלסולים,
נקבה
יכולה לזמר
היטב
אבל היא לא יכולה לסלסל
כמו
שהזכר עושה. כאשר אתה
בוחר
את הזוג (אתה תצטרך להרחיקו מהלהקה) ולהניח אותם בכלוב התרבות (בכלוב
שהכנרית
רגילה
אבל מחיצה מרשת ברזל באמצע) אתה מוכרך לתת להם זמן מה להתרגל אחד לשני, ואז
מסיר את המחיצה, אחרי מספר ימים מוכרח לספק מתקן קינון עבור הנקבה, יחד עם כמה חומר קינון במיוחד חום כמו, חומר חוט,
גזרי נייר, עלים או ענפים. שבועיים לאחר שהקן הושלם הנקבה תטיל בין שנים
לשש ביצים
קטנות,
ביצים כחולות חיוורות עם נקודות חום קטנות עליהם, אחרי שבועיים של דגירה
הביצים
בוקעות, גילוי גוזלים ורודים קטנים, בלי נוצות ובלי ראייה. כאשר כל הביצים
בוקעים
הנקבה
תתחיל להזין את הגוזלים, חובה לספק קערת מזון ביצים טרי כל הזמן. שבועיים
לאחר הבקיעה האפרוח (גוזל שהצמיח נוצות) מתעטף בנוציות ומתחיל לצאת מהקן,
אחד אחרי השני. כנרית נקבה יכולה לקנן מעל לשלושה
מחזורי
קינון בכל עונת גידול. |
