ברצוני לציין שאני ו/או האתר פרש אינם אחראים לכל נזק (פיזי או רוחני ) שיגרם לכם או לחלקים שקניתם. כל דבר שתעשו בחלקים שקניתם הינו באחריותכם הבלעדית.
שאלות, תלונות, טענות ומענות (ת"ש , מין, כלכלה, סעד וכו' ) ניתן להפנות אלי בפרטי, או אל הקיר הקרוב למקום מגוריכם (אם כי אני צופה להענות מועטה, אם בכלל.... )

קודם כל, אני רוצה להביא את היתרונות שבהרכבת מחשב לבד, ולא על ידי טכנאי בחנות.

1) חסכון של כ200 ש"ח, שבהם ניתן לשפר את הרכיבים שאנו קונים.
2) ניסיון. ככל שמרכיבים יותר מחשבים נתקלים ביותר בעיות (כן, יש בעיות..) אבל רובן ניתנות לפתרון פשוט,וככה לומדים
3) זה כיף!!!

ה"חומרים" :

מארז:

לוח אם:

(לוח GA-7VRXP REV 2.0 של GIGABYTE)

מעבד:

(מעבד AMD ATHLON XP+ 1800 )

HSF וחומר טרמי:

(HSF סטנדרטי לAMD חומר טרמי על בסיס סיליקון פשוט, וחומר טרמי מבוסס כסף Arctic Silver 3 )

זכרון:

(זכרון DDR2700 של מושקין)

כונן קשיח (הארדיסק) :

(כונן קשיח 40 ג'יגה 7200PRM של מקסטור)

כונן פלופי (דיסקטים) :

כונן סידי/דיוידי:

(דיוידי של טושיבה)

כרטיס מסך:

(ג'יפורס 2 MX400)

כרטיסי הרחבה (כ. קול, רשת, טלויזיה וכדו') :

מומלץ, דיסקט הפעלה של חלונות 98

כמובן שיש להצטייד במברג פיליפס, כדאי שיהיה ממוגנט.

חשוב!!
לפני ההתקנה עלינו לפרוק מהגוף חשמל סטטי! חשמל סטטי מצטבר בגוף עקב החיכוך של הרגלים ברצפה (בטח עשיתם ניסויים עם מסרק ובלון בכיתה ו'... זה אותו עיקרון). פשוט נגע בחפץ מתכתי כמו רדיאטור או שלדת המתכת של המארז. פריקה של החשמל הסטטי על רכיבים רגישים כגון הזכרון עלולים לגרום לתקלות, החל מבעיות בזיכרון ועד ל"שריפת" הצ'יפים.

טוב, יאללא לעבודה:

שלבי ההתקנה:
1) פתיחת המארז.
2) התקנת לוח האם.
3) התקנת זכרון הRAM.
4) התקנת המעבד והHSF (צלעות קירור ומאורר).
5) התקנת כרטיס המסך וכרטיסי הרחבה שונים.
6) התקנת הכונן הקשיח.
7) התקנת הכוננים הנלווים (סידי, דיוידי, פלופי וכדו').
8) חיבורי החשמל.
9) התקנת הפאנל הקדמי (נורות בקרה וכפתורי הפעלה).
10) יצירת מחיצות ופרמוט של הכונן הקשיח.

פתיחת המארז:
ברוב המארזים יש שתי דלדות שמוחזקות בשני ברגים. פשוט להבריג החוצה את שני הברגים בדלת השמאלית וזהו..
לדעתי אין טעם להוציא גם את הימנית, במיוחד לא במארזים בהם יש מסילות לכוננים.
אחרי פתיחת הברגים, פשוט מושכים אחורנית את הדלת. זה מה שנגלה לעינינו:

על פי רוב נמצא בפנים שקית עם ברגים וספייסרים, וכבל חשמל.

התקנת לוח האם:
את הלוח מתקינים על בטן המארז, כיוון שפנים המארז עשוי מתכת, אני לא רוצים שההלחמות בגב הלוח יגעו בו ויתקצרו, לכן מרכיבים את הלוח על ספייסרים כאלו:

יש מארזים שבאים עם כמה ספייסרים מוברגים מראש ויש לוחות שנצטרך להבריג ספייסרים במקומות המתאימים במקביל לחורי ההברגה בלוח.
שימו לב לחיבורים בקצה הלוח. לשם מתחברים מכשירים כגון מדפסות, המקלדת והעכבר וכו', ברוב בלוחות הצורה היא קבועה אבל מפעם לפעם ישנם לוחות בעלי סידור לא אפייני של הרכיבים. הבעיה היא בפאנל המתכת דרכו מבצבצות הכניסות בגב המארז, לעיתים הלוח בא עם פאנל מותאם במיוחד.

בכל מקרה לדעתי עדיף להשתמש בפאנל המותאם במיוחד ללוח. את הפאנל המקורי (שבא עם המארז) יש להוציא בעזרת מברג , קאטר, או (הרבה) כח.

אחרי שהנחנו את הלוח על הספייסרים ווידאנו שהכניסות למעלה יוצאות כמו שצריך מהפאנל בגב המארז, נשתמש בברגים שמסופקים עם המארז (בדר"כ) ונהדק את הלוח למקום. לעיתים נקבל עם המארז שייבות (טבעות) מחומר פלסטי על מנת שהברגים לא יגעו במגעי המתכת על הלוח, אבל על פי רוב האזור מסביב לחור ההברגה בלוח מבודד ממילא.

בסופו של דבר נקבל תוצאה כזו:

חשוב!!
למעבדי AMD שפועלים במהירות באס של 133 מג"ה יש צורך לג'מפר/למתג את הלוח שיפעל במהירות כזו ולא ב100 מג"ה. יש לבדוק בחוברת הנלוות איפה בדיוק ממוקם הג'מפר/מתג הזה:

התקנת זכרון הRAM:
יש כמה סוגי זכרון RAM בשימוש היום:
1) זכרון RDRAM
2) זכרון SDRAM DDR (בזכרון כזה השתמשתי במחשב הזה)
3) זכרון SDRAM "פשוט" שנקרא גם PC133 או PC100

את סוג הזכרון יש להתאים לסוג הלוח ו/או המעבד.
על מנת להתקין את הזכרון יש לפתוח את ה"סגרים" על ידי דחיפה קלה אחורנית.

נבדוק שאנו מכניסים את הזכרון בכיוון הנכון (בתחתית הכרטיס ישנם חריצים שצריכים להקביל לבליטות על תושבת הזכרון), ונדחוף את הזכרון לתוך התושבת

יש להפעיל לחץ (לא מתון ) על הכרטיס עד שהסגרים יסגרו עליו בקול נקישה.

בסופו של דבר הזכרון ישב סגור היטב בתושבת:

הערה: ברוב ככל זכרונות הRDRAM יש להשתמש בשני מודולים (כרטיסים) זהים. לעומת זכרונות הSDRAM שמספיק מודול אחד. (חוץ מלוחות הנ'פורס, אבל זה כבר סיפור אחר..)

התקנת המעבד והHSF (צלעות קירור ומאורר) :
הגענו לקטע העדין ביותר של ההתקנה.. המעבד מורכב מפלאטה מחומר קרמי שתחתיה מאות פינים. בזהירות לוקחים את המעבד ומורחים עליו חומר טרמי.

בעזרת פיסת קרטון דקה (כרטיס ביקור למשל, או טלקרד) נמרח את החומר על פני כל הליבה ועל הליבה בלבד. חשוב להדגיש שאין צורך בשכבה עבה, להיפך! שכבה עבה מדי תשמור את החום בתוך החומר ולא תעביר אותו לצלעות.
כך צריך להראות המעבד אחרי ה"רידוד" של החומר:

קצת על החומר הטרמי:
כיוון שמעבדים, ובמיוחד מעבדי AMD מיצרים כמות גדולה למדי של חום, עד כדי כך שהם עלולים ממש לעלות באש... יש צורך לשמור עליהם קרירים ככל האפשר. הדרך המקובלת היא על ידי שילוב של צלעות קירור ומאורר עליהן. הרעיון הוא שצלעות הקירור העשויות מחומר מוליך חום כמו נחושת או אלומיניום שבאות במגע עם ליבת המעבד מגדילות את השטח שבו על החום להתפזר (יותר שטח = פחות חום לשטח נתון, ברור? ) ואז המאורר מקרר אותן, ושולח את החום לכל הרוחות . כל זה טוב ויפה רק במצב שאין דבר שחוצץ בין הליבה לצלעות. אם נניח את הצלעות בצורה ישירה על הליבה יווצרו "בועות אוויר" ביניהם ואוויר הוא מוליך חום גרוע למדי. כך שהחום לא יעבור בצורה נאותה לצלעות אלא ישאר יותר על הליבה ו... בום!. לכן מורחים על הליבה מין משחה שעשויה מחומרים מוליכי חום, כגון סיליקון, כסף או יהלום.. (כן יש גם כאלה..), המשחה מוליכה את החום בקלות מהליבה לצלעות, וכך הכל בא על מקומו בשלום .

עכשיו יש לשים את המעבד בתושבת בלוח. יש להרים את הידית (לפעמים נזדקק למברג..)

ולהניח בעדינות את המעבד בתושבת.

שימו לב! אסור להפעיל פה כח! המעבד אמור להכנס לתושבת בקלות! אם הוא לא נכנס יש לבדוק האם הנחנו אותו בכיוון הנכון. במעבדי AMD הכיתוב "AMD" נמצא מול ציר הידית. או אם מתחשק לכם להיות דקדקנים יותר, יש פין חסר בתחתית המבד, ובמקביל לו חור חסר בתושבת, התאימו אותם ומצאתם את הכיוון הנכון.
אם הנחתם את המעבד כראוי, ועדיין הוא לא מחליק למקומו, יתכן ואחת הרגליים התעקמה. אם כן פשוט ישרו אותה ביד או בעזרת פלייר דק.
לאחר שהמעבד מונח כראוי, נסגור חזרה את הידית, ונקבע אותו במקום.

עכשיו נתקין את הHSF.
נניח צד אחד של תופסן המתכת בבליטות התואמות בתושבת המעבד:

ומהצד השני בעזרת מברג או כלי דומה נהדק את הצד השני של התופסן לבליטות השניות:

(התמונה באדיבות האתר של תום)

לא לשכוח לחבר את המאורר לתקע על הלוח!!

התקנת כרטיס המסך וכרטיסי הרחבה שונים:
רוב כרטיסי המסך כיום מתחברים לחריץ AGP. זהו חריץ יעודי לכרטיסי מסך.
חריץ הAGP ממוקם בערך במרכז הלוח וצבעו חום, הוא נמצע מימין לחריצי הPCI הלבנים (על פי רוב). לפני שנחדיר לתוכו את הכרטיס יש לפנות מקום בגב הלוח. בעזרת מברג נוציא את פס המתכת מול החריץ.
עכשיו פשוט נלחץ אץ הכרטיס לתוך החריץ, ונקבע אותו עם בורג.

בחלק מהלוחות יש "סוגר" ששומר (כנראה) שהכרטיס לא יפול מהמקום. לפעמים יש צורך לפתוח אותו לפני שמתקינים את הכרטיס במקום. (ולסגור אחרי).

בצורה דומה נתקין את שאר כרטיסי ההרחבה על חריצי הPCI: הוצאה של פס המתכת , החדרה של הכרטיס לחריץ, וקיבוע בעזרת בורג.
למרות שבדר"כ אין בעיות עם התקנת כרטיסי PCI, כדאי לתת את הדעת שכרטיסים כמו כרטיס המסך יוצרים חום, לכן כדאי לפזר את הכרטיסים בצורה מרווחת ככל שניתן.

התקנת הכונן הקשיח:
לפני שניגש להתקנה הפיזית של הכונן, קצת תיאוריה:
לכל לוח יכולים להתחבר לפחות ארבעה התקני IDE (כוננים קשיחים, סידי וכו'). לכל התקן יש "שם" שנקבע על פי המעמד שלו (מאסטר או סלייב) ועל פי הכבל אליו הוא מחובר אל הלוח. בלוח יש שני חיבורים לכבל, שבכל כבל מתחברים עד שני התקנים. כך שהתקן שמוגדר כמאסטר (תיכף תהליך ההגדרה) על הכבל הראשון יהיה primary master. התקן שמוגדר כסלייב על הכבל הראשון יהיה primary slave, התקן מאסטר על הכבל השני יהיה secondary master וכו'....
יש אפשרות לחבר עוד התקנים על ידי בקרי IDE או RAID נוספים, אבל אלו שהזכרתי קודם הם הבסיסיים שקימים בכל לוח.

הכונן הקשיח שעליו מערכת ההפעלה צריך להיות primary master. על מנת לקבוע כונן כמאסטר או סלייב יש "לג'מפר אותו", כלומר לקצר שני פינים בגב המכשיר על ידי "ג'מפר".

(התמונות אמנם של כונן דיוידי, אבל העיקרון זהה)

נבדוק על הכונן או בחוברות הנלוות אליו באיזו צורה יש להציב את הג'מפר על מנת לקבוע אותו כמאסטר.

בסך הכל נחבר לכונן שני כבלים:

(כבל מידע מימין ומתח משמאל)

נחבר את כבל המידע (הרחב) המסופק עם הלוח למקום המתאים בלוח,

ואת צידו השני לכונן. הגיד הקיצוני בכבל הזה צבוע באדום בדרך כלל, הגיד האדום צריך להיות לכיוון כבל המתח על הכונן.
שימו לב שבכבלים חדשים (ATA100/133) של 80 גידים יש להקפיד שהצד המתאים יהיה מחובר ללוח. עם לוחות איפוקס, למשל, מקבלים כבלים שמסומנים בצבע ובכתב, כך שאי אפשר להתבלבל, אבל למקרה שיש לכם כבל לא מסומן שימו לב שהוא מחולק בצורה של שליש-שני שליש, בערך.. הצד הארוך יותר מתחבר ללוח.
עכשיו מה שנותר הוא להכניס את הכונן לאחת התושבות במארז ולהדק אותו למקום עם שני ברגים (זה מספיק).

התקנת הכוננים הנלווים (סידי, דיוידי, פלופי וכדו') :
לפני שנחבר את הכבלים המתאימים, נכניס את הכוננים מחוץ למארז.

נצטרך להסיר את כיסויי הפלסטיק שעל המארז, ולפעמים גם פסי מתכת מאחוריהם. שוב, אולי יהיה צורך בכח.. לא להתבייש .

ההתקנה של הכוננים הללו (סידי, דיוידי.. לא פלופי) דומה למדי להתקנת כונן קשיח. גם כאן יש את אותם שני כבלים, אחד למידע ואחד למתח וגם כאן יש צורך לג'מפר אלא שבסידי יש אפשרות לחבר כבל נוסף אל כרטיס הקול על מנת להאזין לאודיו (דיסקים של מוזיקה), אם כי יש תוכנות כמו המדיה פלייר שממירות את הטראקים לקבצים ומשמיעות אותם גם בלי חיבור שכזה..

במידה וכרטיס הקול מובנה בלוח, יהיה חיבור מתאים בלוח עצמו:

ניתן לחבר את הסידי לאותו כבל שאליו מחובר ההארדיסק, רק יש לשים לב שאין כפל הגדרות, כלומר שההארדיסק יהיה מאסטר והסידי סלייב.

הפלופי מתחבר באמצעות כבל רחב בעל 34 גידים, וכבל מתח עם ראש מעט קטן יותר מהראש של כבלי הIDE.
ניתן לזהות את כבל המידע בקלות על פי ה"סיבוב" שיש בגידים בקצה.

אחרי שהכל מחובר נהדק את הכוננים למקום על ידי שני ברגים.

אגב, בעוד מומלץ לחבר את הכונן הקשיח דווקא באמצעות כבל ATA100/133 בעל 80 גידים, אין חובה לחבר כך את הסידי/דיוידי. די בכבל ישן יותר של 40 גידים.
עוד אגב , במידה ויש יותר מכונן קשיח אחד, או כונן דיסקים אחד (למשל צורב ודיוידי..) מומלץ לחבר את הכוננים הקשיחים לאותו כבל IDE ואת כונני הדיסקים לכבל נפרד. כלומר:
HDD1 = primary master
HDD2 = primary slave
CDRW = secondary master
DVD = secondary slave

חיבורי החשמל :

אחרי שחיברנו את כבלי המידע, נחבר את כבלי המתח לכל הכוננים. אלו כבלים צבעוניים עם ראש לבן-שקוף שמגיעים מספק הכח. לרוב הספקים יש כארבעה-חמישה כבלים כאלו. במידה ויש צורך ביותר, ניתן לקנות (או להכין מחלקים ישנים ) מפצלים.

כבלי המתח בנויים בצורה כזו שיתחברו רק בכיוון אחד, כך שאין לדאוג לקוטביות.

עכשיו נחבר את הלוח לספק.
נאתר את כבל הATX הזה שיוצא מהספק:

ונחבר אותו (יש אפשרות לחבר אותו רק בכוון אחד) לכניסה המתאימה בלוח.

ללוחות רעבי מתח (לשרתים וכו') יש עוד שני חיבורים שלא נפוצים בלוחות רגילים (ATX12 ו P6) :

התקנת הפאנל הקדמי (נורות בקרה וכפתורי הפעלה) :
כל חיבורי הפאנל הקדמי (כפתור הפעלה, ריסט, נורת פאוור, הארדיסק, והספיקר הפנימי) נמצאים בצד אחד בתחתית הלוח:

על מנת שיהיו נגישים לכבלים מקדמת המארז.

הכבלים הללו מתחברים לפינים בצורות שונות, על פי סוג הלוח שברשותכם. אמנם ניתן לפענח את המיקום הנכון על ידי התבוננות בכיתוב על הלוח אבל השיטה המומלצת היא לבדוק בחוברת או בדף ההדרכה המסופקים עם הלוח.

אין צורך לדאוג לקוטביות בקשר לכפתורי ההפעלה והריסט , אלו יפעלו בכל כיוון. נורות הבקרה לעומתם יפעלו רק בכיוון אחד, אז אם רואים שהן לא פועלות, פשוט להפוך את הכבל...

אם מסופקים עם הלוח תוספות כגון כניסות USB נוספות או יציאות S/PDIF וכדו' יש לעיין בחוברת המצורפת עם הלוח כדי לזהות את החיבור המתאים על הלוח. (אגב, ג'יגהבייט מביאים דף הסברה גדול, צבעוני, ומפורט ביותר שמסביר את ההתקנה שלב אחרי שלב. מומלץ..)

(חיבורי USB נוספים בלוח של ג'יגהבייט)

יצירת מחיצות ופרמוט של הכונן הקשיח:
אוקיי סיימנו את ההרכבה של החומרה! מה שנשאר הוא לחבר את המקלדת, העכבר המסך וכבל המתח. נפעיל את המחשב ונכניס לפלופי דיסק מפורמט עם מערכת הפעלה והתוכנות FDISK ו FORMAT עליו. (דיסק הפעלה של חלונות 98 יהיה מעולה לנושא..)
נפעיל את המחשב, ונחכה שהדיסק יעלה. אחרי שהגענו לשורת הפקודה

נקיש FDISK ואנטר.

בהנחה שיש לנו דיסק גדול יותר מ512 מגה, התוכנה תבקש אישור על כך. נקיש Y ואנטר.
עכשיו ניצור מחיצה ראשית. נקיש 1 ואנטר.

(זהו המסך הראשי של התוכנה)

התוכנה תריץ אחוזים ובסופו של דבר תשאל האם ברצוננו להשתמש בכל שטח הדיסק למחיצה הזו.

אם ברצוננו בשני "כוננים" אז נקיש N ואנטר.
אחרי עוד קצת הרצת אחוזים נתבקש להכניס את גודל המחיצה במגה בייטים או באחוזים. נקיש 50% (או כל מספר אחר..) ואנטר.

התוכנה תזהיר אותנו שאין מחיצה פעילה, נגדיר את המחיצה שיצרנו עכשיו כמחיצה הפעילה. נקיש 2 ואנטר, ונבחר את המחיצה שיצרנו.

עכשיו ניצור את המחיצה הנוספת. נקיש 1 במסך הראשי, ונגיע שוב למסך יצירת המחיצות. הפעם נבחר 2.
שוב, התוכנה תריץ אחוזים ותשאל מה גודל המחיצה אותה אנו רוצים ליצור, כשברירת המחדל היא כל השטח שנותר. מכאן נאשר כל דבר שהתוכנה תבקש. אחרי שסיימנו ואנחנו חזרה במסך הראשי, נקיש 4 ואנטר על מנת לראות את מצב המחיצות שיצרנו. התוצאה צריכה להיות משהו כזה:

נצא מהתוכנה (ESC כמה פעמים) ונקבל הזהרה כזו: